החיים כאם חד הורית קשים ומלאי אתגרים ומכשולים, אך כאשר מדובר במתבגרת כבת 18, המתפקדת כאם חד הורית, הקושי מוכפל שבעתיים. ההחלטה של אלן לשמור את העובר ולא להפיל אותו בעוד האבא הביולוגי מבטיח הבטחות שווא האומרות "אנחנו נגדל אותו ביחד", "אל תפילי בחיים!", "אני מבטיח שאמצא עבודה ואעזור לפרנס" הייתה אמיצה.

שני נערים מבולבלים בני 16, נהנים וחיים את החיים כמו שהם אוהבים, לא מבינים יותר מדי בענייני הורות ולא יודעים כיצד יראה העתיד שלהם.

"לא אהבתי אותו אף פעם, היינו שני ילדים חמודים בני 16.. יוצאים, יציאות, מועדונים, פאבים.."- אלן מספרת בסרט על חייהם הקודמים, שהם בעצם חייו של כל נער ממוצע בגיל ההתבגרות.
"קרתה טעות, התפקשש.. נכנסתי להריון וגילינו על זה יחד בחודש רביעי, והיינו ארבעה חודשים יחד סה"כ."

כאשר אלן גילתה על ההריון, היא לא חשבה לרגע להשאיר את העובר שבבטנה. היא ראתה את ההריון כטעות, כמשהו שלא היה אמור לקרות.. בסופו של דבר, ילדה את אלין ביתה, התמלאה כולה אושר, תפיסתה השתנתה מקצה לקצה, ולא התחרטה על דבר מהתהליך שעברה עם עצמה.

המסע של אלן כאם חד הורית מתבגרת רצוף קשיים שנערים בני גילה כמעט ואינם מכירים מקרוב, ישנה דאגה חדשה בחיים- לא דאגה בדבר "מה לעשות היום?", "לאן נצא הערב?", "מה ללבוש?", כעת הדאגה עוסקת בכל מה שקשור לתינוקת, בטיפול בה והרצון להעניק לה את הטוב ביותר שאפשר, במסגרת המגבלות.
 

אלן החליפה את שגרת חייה נטולת הדאגות בשגרת חיים שונה לגמרי. חייה החדשים שלובים בחייה של ביתה הפעוטה, אותה היא צריכה לקחת תחת חסותה.
להביא ולהוציא מהפעוטון, להניק, לחתל, להלביש, לקלח, להאכיל, להרדים ולקום בלילות מבכייה.














למרות כל הקשיים שנערמו בדרכה- החבר שנטש אותה ואת ביתם, המצב הכלכלי שאינו מאפשר גידול נפש נוספת, הלימודים שנקטעו לפתע והשלמתם לאחר מכן בקידום נוער, יחס החברה הלא מפרגן. כל זה, ועוד קשיים רבים אחרים. ולמרות הכל, אלן הביאה את אלין אל אוויר העולם והצליחה להעניק לה חיים טובים ונורמליים, בעזרתו של בן זוגה החדש והתומך התופס את אלין כביתו הביולוגית. המצב אליו נקלעה בתור נערה מתבגרת ושגרת החיים אותה היא מנהלת אינה מובנת מאליה לכל אחד. זו שגרה שיש ללמוד אותה ולהתרגל אליה בכל יום מחדש ולשם כך נחוץ הרבה כוח פיזי, מנטלי ונפשי. סיפורה האישי של אלן מעורר הערצה. רוב הנערות שנכנסות להריון בגיל צעיר בוחרות בדרך הפשוטה ונטולת האחריות- להפיל, לשכוח ולהמשיך בחיים.