כשלים בתקופת הקורונה.

ב- 11 במרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על 19-COVID כמגפה עולמית. בעקבות המהירות שבה התפשטה 19-COVID לכל חלקי העולם וכדי להכיל את התפשטות המחלה, מרבית הממשלות ברחבי העולם, כולל ישראל, אישרו אמצעי בלימה חברתיים חסרי תקדים בכדי לעצור את ההתפשטות. צעדים אלה נדרשו, בין השאר, לריחוק חברתי ולסגירה פיזית זמנית של מוסדות חינוך. משך הגישה הלא מתוכנן, המהיר והלא בטוח הציג אתגרים בכל הרמות הלימודיות. הפתרון שהוצע בכל רחבי העולם היה למידה מקוונת, מה שיעזור להמשיך את החיים שלנו במצב חירום.

הלמידה מרחוק החלה במאה התשע עשרה באספקת "השכלה בכתב" לתלמידים ללא נגישות למרכזי למידה מסיבות גאוגרפיות או בשל לקות. מאז שנות השבעים של המאה העשרים התפתחו מערכות אלו למערכות למידה מתווכות מחשב. מערכות כאלה נפוצות בארצות מפותחות ומתפתחות בעולם ומשרתות מיליוני תלמידים. (מתוך ויקיפדיה) בימינו טכנולוגיות התקשוב ,האינטרנט והיוטיוב נתנו דחיפה עצומה למערכות הלמידה האלה. השינוי הפתאומי של דרך הלימוד והעברת החומר לצורה שאליה תלמידים לא נחשפו אליה בעבר הביא איתו הרבה קשיים ובעיות ומנגד גם יתרונות.

מחקר שעשו בנושא השפעות המגפה והלמידה המקוונת על תוצאות הלמידה שערכו norms national Growth MAP בעזרת נתונים של כמעט 4.4 מיליון תלמידים בכיתות ג'-ח' שעברו הערכות קריאה ומתמטיקה בסתיו 2020 ,בחן שתי שאלות מחקר עיקריות:

כיצד תפקדו התלמידים בסתיו 2020 ביחס לשנת לימודים טיפוסית )במיוחד בסתיו 2019)?

האם התלמידים השיגו רווחי למידה מאז שבתי הספר נסגרו פיזית במרץ 2020?

כדי לענות על שאלות אלו, השוו בין הישגי הלימוד והצמיחה של התלמידים במהלך המגפה לבין דפוסי ההישגים והצמיחה שנצפו בשנת 2019.

כאשר השוו את רמת ההשגים באחוזים של התלמידים של סתיו 2020 לאלה של סתיו 2019, מצאו כי תלמידים בכיתות ג'-ח' ביצעובאופן דומה את המשימות של השפה ושל המקצועות העיוניים לתלמידי אותם הכיתות בסתיו 2019. אמנם הסיבה ליציבותם של התלמידים לא ממש יכולה להתקשר ללימודים המקוונים ולתוכנית הלימוד החדשה, סביר להניח שהתלמידים קוראים יותר בעצמם, וההורים מעורבים ותומכים יותר בלמידה ובקריאה בהשוואה לנושאים אחרים הדורשים הוראה פורמלית יותר.

החדשות במתמטיקה, לעומת זאת, מדאיגות יותר. הישגי המתמטיקה של תלמידים בשנת 2020 היו נמוכים בכ -5 עד 10 אחוזי אחוז בהשוואה לתלמידים בכיתה זהה בשנה הקודמת. %79 מהתלמידים שעברו מכיתה ג' ל-ד' השיגו רווחים לימודיים בין חורף 2019 לסתיו 2019, לעומת %57 מהתלמידים באותו טווח כיתות בשנת 2020 .

ללמידה המקוונת יש המון חסרונות והמון תלונות מצד התלמידים. השינוי הטוטאלי של המערכת הלימודית בשילוב עם ההשלכות הנפשיות של המגפה העולמית והסגרים מאוד פגעו בתלמידים ובמוטיבציה שלהם ללימודים. הלמידה המקוונת דורשת מוטיבציה ומשמעת עצמית גבוהה, מה שבדרך כלל לא קיים בגילאי היסודי והתיכון.

בעקבות המגפה היו סגרים והוראות ריחוק חברתי מה שגרם להרגשת הבידוד וריחוק מהעולם החברתי, הרגשה שתורמת לפגיעה בהצלחה - ההשפעה הנפשית הגדולה הזו יכולה לגרום לנזק גדול ולחוסר אכפתיות כלפי הבית ספר והשיעורים. החוסר החברתי בעצם גורם להרגשת תסכול וחוסר שייכות שפוגע בהתפתחות הלימודית האינטלקטואלית והחברתית.

בנוסף אחוז הנשירה של תלמידים במוסדות שבהם מתקיימת למידה מרחוק גדול יותר מאשר באלה שמשתמשים בלמידה המסורתית (FB 2002, King)

ישנו גם חוסר אינטראקציה בין המורה לתלמיד והוא מונע מהמורה להיות מודע לנקודות החזקות והחלשות של התלמידים. שיטות ההערכה מוגבלות (מבחנים ללא השגחה לא בהכרח אמינים) ולא לכל המורים יש את היכולות הבסיסיות או את ההבנה להשתמש במערכות מחשב מתקדמות.

חסרון גדול מאוד בלמידה מרחוק הוא במקצועות מדעיים/טכנולוגיים כמו: חשמל, אלקטרוניקה, ביולוגיה ועוד שבהם צריך להשתמש במעבדה, עריכת ניסויים והתעסקות עם חומרים מה שלא ממש מתאפשר למרות שיש פיתוחים של מעבדות ווירטואליות, אבל זה לא יכול להחליף את המציאות.

חיסרון חשוב מאוד הוא ילדים בלי מחשבים, טלפונים, אינטרנט, אוכל ובעיות אלימות (פיזית או נפשית) בקרב בני המשפחה שלא מקבלים את אותו היחס שהיו מקבלים בלימודים פרונטאלים בבתי הספר.

ישנם גם יתרונות ללמידה מרחוק שהם נגישות גבוהה ולא תלוית זמן ומקום, תמיד אפשר להגיע לשיעורים ולהקשיב לחומר הנלמד. למידה מקוונת מאפשרת לפתח סדר יום שונה ממה שהוא היה בלמידה פרונטלית ותורמת ליכולת שילוב למידה עם אורח חיים שונה. משום שהלמידה היא באופן מקוון ולא בכיתות יש אפשרות לכמות גדולה יותר של תלמידים לכל מקצוע ושיעור בלי הגבלה של מקום או חשש מהפרעות ובעיות התנהגותיות, דבר שתורם למורים וחוסך בשעות הוראה.

במקצועות יותר יצירתיים הקצב למידה מותאם אישית, לכל תלמיד יש אפשרות לשים דגש למה שהוא זקוק ויש שיתוף פעולה וחילופי מידע בין תלמידים מאזורים ותרבויות שונות.

לסיכום, יש יתרונות רבים לשיטה אבל גם לא מעט גם חסרונות. בגלל החסרונות האלו, בעיקר בעיית המשמעת העצמית שבאופן טבעי חסרה בגילאי בית הספר היסודי והתיכון והבעיה החברתית, לדעתי שיטה זו לא מתאימה כל כך לגילאי בית הספר.

פיתרון לבעיה של פערים לימודיים יכול להיות הקלטת השיעורים המקוונים, לעלות אותם לאתר או לתיקייה מסודרת של כל השיעורים והסיכומים שלהם.