"עולם הטכנולוגיה והנגישות לעיוורים"

כאשר עיוור הולך בסביבה הציבורית או הפרטית שלו הוא נעזר בכלים המסייעים לו לבצע את הפעולה בקלות ובבטחה. בדרך כלל העיוורים נעזרים באמצעות מקל הליכה, אדם המלווה אותם, כפתורי מצוקה למיניהם ולחלקם יש אפילו כלב נחייה אשר מלווה אותם בכל פעילותיהם. בסביבה הציבורית ישנם אמצעי נגישות אשר נועדו לעזור לעיוורים ולהוות להם הקלה בדרכם, לדוגמה, סימוני אזהרה והכוונה , שילוט ברייל ושילוט מישושי , תיבת קול הנמצאת על הרמזור המודיעה לאיזה כיוון המעבר חצייה פונה ומורה מתי לחצות את הכביש ועוד אמצעים טכנולוגיים שהאדם העיוור צריך לרכוש בכספו.

נשאלת השאלה האם יש מספיק אמצעי נגישות לאותם אנשים הסובלים מלקות ראייה?

במשך השנים מתפתחים ונוספים עוד עזרים וכלים אשר מסייעים ללקויי הראייה להתקיים.

עזרי ההליכה המאפשרים עצמאות אצל העיוור הם, מקל ההליכה שהוא כלי עזר מאוד שימושי ונפוץ אצל העיוורים. מקל ההליכה הוא לא אמצעי הכי בטיחותי שיש, אך הוא כן תורם לעיוור בזיהוי עצמים בדרך ולא בהיתקלותם, לעומת זאת, הכלי הבטיחותי ביותר שאפשר לסמוך עליו בהליכה ברחוב או בשטח, הוא כלב הנחיה. נכון, כלב הנחיה הוא לא אמצעי הנפוץ ביותר משום שלמרות שהוא עושה את עבודתו נאמנה הטיפול בו קשה. אותו בן אדם צריך לדאוג גם לצרכיו של הכלב כשהוא בעצמו מתקשה להתנהל ולדאוג לעצמו ביום יום. לכן אנשים עיוורים נרתעים מלקחת כלב נחיה אפילו שהוא מותנה להם בחינם.

הסביבה הציבורית, הרחוב, הכביש, שבילים למיניהם, בכל המקומות הללו האדם העיוור צריך להתמודד יחד עם עזרי ההליכה שלו, ואם כל זה לא מספיק, העיוור גם צריך לדעת את מקום הימצאו, הוא צריך לדעת מתי ישנו כביש והוא צריך להיות הראשון שרוכש הכי הרבה מידע על מקום בו הוא נמצא. כאן באים שלושה מהאמצעי הנגישות שהם הנפוצים ביותר שאותם ניתן לראות כמעט בכל מקום במרחב הציבורי. אותם סימנים שהם סימוני אזהרה והכוונה ותיבת הקול שעל הרמזור, הם אמצעים המותקנים כחובה על ידי הרשויות המקומיות בשנים האחרונות.

את סימוני האזהרה וההכוונה העיוור מרגיש בעזרת כפות רגליו , כשהוא דורך על אותם אבני מדרכה הוא לומד לזהותם וכאשר הוא דורך עליהם הוא יודע שאו נשקפת סכנה או שהוא הגיע למעבר חצייה. תיבת הקול משמיעה תקתוקים חלשים כאשר יש אור אדום ואור ירוק, ובנוסף גם אם נלחץ על הכפתור שעליה נוכל לשמוע לאיזה כיוון אנו פונים ואת שם הרחוב אליו אנו מתקרבים.

ישנה דרך נוספת שהעיוור נעזר בה, דרך זו הוא כתב הברייל. כתב הברייל הוא כתב אשר מורכב מנקודות בולטות אשר העיוור מרגיש בעזרת האצבעות שלו וככה הוא קורא את הכתוב. ניתן למצוא סימנים אלו בסביבה הציבורית בתחנות אוטובוס, תחנות רכבת, מעליות וכו'.

העיוורים מקבלים יחס מיוחד ודואג בתחבורה הציבורית כמו האוטובוסים, כאשר העיוור עולה לאוטובוס יש לו את המושבים הנוחים והנגישים לו על מנת שיוכל להסתדר בקלות. ברכבת יש גם ליווי אישי וצמוד במידת הצורך לעיוורים וגם זאת על מנת להביא אותם אל מקום בטוח בקלות.

ואיך אפשר ללא טכנולוגיה? אנו חיים בעידן הטכנלוגי במאה ה-21 וקיימים המון מכשירים משוכללים אשר מסייעים לעיוור באופן כל כך גדול עד אשר הוא "רואה" בעצמו את הדרך.

ישנם כלים טכנולוגיים כמו משקפיים המזהירים בפני מכשול גובה, מחשב מדבר אשר מקל על העיוור ומאפשר לו להתחבר לעידן הטכנולוגי, מכשיר שיודע לזהות צבעים ולומר אותם ועוד דברים נוספים אשר "מתקנים" את לקות הראייה ותורמים לאוכלוסיית העיוורים בחייהם.

החיסרון הגדול ביותר בדבר זה הוא ההוצאות הכספיות והעלויות של הדברים הללו.

עלויות המכשירים יכולות להגיע לאלפי שקלים ובמקרים מסוימים לעשרות אלפי שקלים ולכן זו בעיה מאוד גדולה בקרב אנשים לקויי ראייה שלפעמים סובלים גם מחוסר כסף בשל אובדן כושר עבודה או סיבות אחרות.

אחרי כל הדברים הללו אנו מבינים את מצוקתם של האנשים הסובלים מלקות ראייה ומבינים אל ליבם.

בפעם הבאה שאתם תתקלו באדם עיוור עצרו לרגע וחישבו האם אתם יכולים לסייע לו גם אם זה במידה קטנה. בשבילנו זה משהו קטן, בשבילם זה משהו גדול!

#עיוורים