חינוך לאפליה

במקום בו אנו מחנכים את ילדנו לערכים, לביקורתיות ולשיוויון מתפתחת האפליה הגדולה ביותר. תלמידים ותלמידות מקבלים בבית הספר יחס שונה הנובע מחוקים והגבלות שונות לכל אחד מהמינים. ההנחיות המפלות אשר הכובלות את ידי המנהלים מופעלות מלמעלה, ממשרד החינוך. האם יכול להיות חוסר השיווניות בין המינים מתחיל כבר מכיתה א'? או אולי קודם?

כותבים: תלמידי עמל ב' פתח תקווה

עריכה לשונית: ניצן פלדמן

נושא האפליה המגדרית הוא נושא פופולרי ומדובר בעיקר בקרב בני נוער. האפליה בקוד הלבוש בין בנות לבנים בבתי הספר מדובר רבת ואף פותח מהדורות בכל שנה בחודשי הקיץ הלוהטים. אפליה מגדרית הפכה עם השנים לנושא מדובר ביותר עקב התפתחות הפמיניזם והעלאת הנשים. העולם שאנו חיים בו משתנה מיום ליום והופך להיות יותר מודרני וחדשני, האפליה המגדרית פוחתת והשוויון מתקרב. אך עם זאת, במשרד החינוך הכל נשאר אותו הדבר, או לפחות הרוב. האפליה המגדרית במערכת החינוך בישראל עדיין קיימת ולאף אחד אין תשובות מספקות למה.

על פי משרד החינוך, אפליה היא כאשר נותנים לקבוצה מסוימת יחס מפלה ושונה על פי המין, הגזע והלאום שלהם. קיים חוק בנושא האומר "לכל תלמיד/ה יש את הזכות לקבל יחס שווה כמו כל תלמיד/ה אחרים". בחוק מצוין כי אפליית תלמיד מטעמי מוצא עדתי, רקע חברתי-כלכלי, נטייה מינית, זהות מגדרית או השקפה פוליטית היא אפליה אסורה, המהווה במקרים מסוימים עבירה פלילית.

בשנים האחרונות אנו נתקלים פעמים רבות במקרים של אפליה מגדרית במערכת החינוך בישראל. בעשורים האחרונים המדינות המפותחות התקדמו בצורה ניכרת בצמצום פערים בין גברים לנשים בתחומים רבים כמו חינוך ותעסוקה, הישגיות, שכר והשתתפות בשוק העבודה. על אף השינויים שהביאה המהפכה הפמיניסטית, גברים הם עדיין אלו שערכם החברתי עולה מהתנסויות מיניות, בעוד שערכן החברתי של נשים יורד. בתי הספר מהווים מקור מרכזי להבניית המיניות עבור המתבגרים וזוהי אחת מהסיבות שהמצב בחברה שלנו נראה כך ושוויון הזכויות אינו מוחלט.

​אפליה מגדרית באה לידי ביטוי במשרד החינוך בכמה דרכים עיקריות.

בתקנון משרד החינוך, המנוסח כולו בלשון זכר בלבד, מוזכר כי התלמידים מתבקשים להופיע בבית הספר ״בתלבושת אחידה / תלבושת הולמת״. הבעיה העיקרית מתחילה מכן שבמסמך אין פירוט מהי ההגדרה המדוייקת ללבוש ראוי, מה שנותן פתח לכל מנהל לפרש את הכתוב כראות עיניו. עדויות רבות מצביעות על כך שאכיפת קוד הלבוש מבוצעת בפועל בעיקר כלפי תלמידות בנות, בדגש על אורך המכנסיים שלהן וסוג החולצות שהן לובשות, ונעשית באופן ״מבזה ומשפיל״. מעדויות הנערות עולה כי המורים מקשרים את הלבוש שלהן בצורה ישירה למיניות שלהן, תוך שהם משקפים בתגובותיהם שלל תפיסות מגדריות שמרניות התופסות את המיניות הנשית כשונה באופן מהותי מזו הגברית: ״גוף האישה הוא מיני וגוף הגבר לא״ .. ״עירום נשי הוא לא כמו עירום גברי״ .. ״תראו איך היא מרשה לעצמה להתלבש לבית הספר״ .. ״אמרתי שמותר ללבוש מה שרוצים אז את מתפרעת?״ .. ״אנחנו מחנכים אותך לערכים ואת תודי לנו על זה״.

עוד דרך הינה יחס שונה לבנים ולבנות מצוות החינוך. תצפיות הראו כי מורים נוטים להפגין יחס שונה כלפי בנים וכלפי בנות בכיתה; הקצאת זמן שונה במבחנים, ניהול שונה של דיאלוג - ביטויים רגישים לבנות ושפה מעודדת ומדרבנת לבנים, מתן פידבק שונה ועוד. ג' תלמידה בבית הספר, סיפרה לנו בראיון שערכנו עימה, כי תמיד ישנה תחושה של "תפקידים מגדריים" בכיתה, היא מספרת כי כאשר יש צורך לעצב את הכיתה, המורה פונה אל התלמידות וכאשר המחשב או המקרן לא עובד יש ציפייה מהבנים להירתם למשימה.

האפליה המגדרית מופיעה גם בניתוח התלמידים למקצועות הלימוד. בבתי הספר יש נטייה – גם אם סמויה – לנתב בנים למקצועות הריאליים ובנות למקצועות ההומניים, מתוך הנחה שבנות יתקשו להתמודד עם המקצועות הריאליים. במקצועות כמו היסטוריה, סוציולוגיה או פילוסופיה נלמדת נקודת המבט הגברית ולכן, גם אם לא בדרך מכוונת, מוסדות החינוך יביאו את רוב הנערים למצב בו יעדיפו לבחור בתחום ״גברי״, אך חלקם יעשו זו בלית-ברירה מכיוון שמי שמעז לבחור מקצוע כמו אמנות, ספרות, או מוזיקה, מסתכן בכך שהחלטה זו תהפוך למקור של ייסורים והטרדות מצידם של הסובבים אותו. מבדיקה שערכנו, בתיכון שלנו, הרב תחומי פתח ב', ניתן לראות כי קיימת מגמת גיוס בנות למגמת הנדסת תוכנה, השנה האחרונה אחוז הבנות שכנסו למגמה שילש את עצמו מהשנה שעברה, והכפיל את עצמו מלפני שנתיים וכיום עומד על 40% מכלל תלמידי המגמה בכיתה י'. בנוסף, ניתן לראות כי לאורך שלוש השנים האחרונות אין נשירה כלל של בנות מהמגמה וזאת תוך מאמצים רבים של המורים והמורות.

בשנים האחרונות יש ניסיונות לשינוי! מתקיימת פעילות לתלמידות בעלות אוריינטציה מדעית ופוטנציאל להצלחה. התלמידות מקבלות ליווי במטרה לעודד אותן לבחור בלימודים מוגברים במתמטיקה ובמדעים, ובהמשך לסיים בהצלחה את בחינות הבגרות בתחומי הלימודים האלה. התוכנית מבוססת על חשיפה למודלים חיוביים לחיקוי, העצמה והעלאת המוטיבציה להצלחה ותמיכה לימודית.

גם בספרי הלימוד קיימת הטייה מינית (sexism) והיא יכולה להופיע בכמה אופנים; פערים במספר הפעמים בהן מופיעות דמוית גברים לבין דמויות נשים, הצגת תחומי עיסוק מצומצמים של נשים (מורה, אחות, גננת), הצגת נשים בעלות תכונות אופי "נשיות" (רגישות, כנועות) וגברים בעלי תכונות "גבריות" (חכמים, חזקים). במדינות רבות באירופה ביחס לישראל, על אף שאין קווים מנחים בנושא, יש המלצה לכותבים ולמוציאים לאור שחומרי הלימוד שהם מפיקים יתאימו למטרות תוכניות הלימודים או למדיניות השוויון, וכך גם למדיניות השוויון המגדרי.

אכן בוצע ניסיון לשינוי בספרי הלימוד בישראל. בשנת תשס"א מינתה שרת החינוך לימור לבנת ועדה לבדיקת סטריאוטיפים מגדריים בספרי הלימוד במערכת החינוך. חלק מהמלצות הועדה הינן שתהיה התייחסות שווה לבני שני המינים, הימנעות מביטויים סטריאוטיפיים, ניסוח שוויוני של פניות לשני המינים, שוויון תוכני (הימנעות מהצגת ציורים סטריאוטיפיים) וכמותי (איזון בין מספר הדמויות הנשיות למספר הדמויות הגבריות). שרת החינוך החליטה כי ספרים חדשים שלא יעמדו בקריטריונים המתאימים לא ייכנסו לשימוש במערכת החינוך, וספרים שכבר משמשים את מערכת החינוך ואינם עומדים בקריטריונים יוצאו ממנה בהדרגה.

הרכב הצוות מבחינה מגדרית במוסדות החינוך גם כן בעל חשיבות רבה עבור תפיסת התלמידים. קיימת הנחת יסוד בתחום החינוך לפיה חלוקת התפקידים בין המבוגרים בבית הספר משפיעה על עיצוב תפיסות אי-שוויוניות בקרב התלמידים. לפי הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לצוות החינוכי במוסדות החינוך השונים בישראל, נראה כי אלו מצביעים על הבדלים עצומים בין מספר הגברים והנשים העובדים במוסדות אלו. יש לשים לב כי למרות מיעוט הגברים במערכת החינוך, הם כן יכולים להתקבל בקלות למקצועות הוראה ובהמשך, אם הם רוצים בכך, זוכים בקידום מהיר לתפקידי הנהלה. רוב המורות לעומתם, מועסקות באותה משרה ללא שינוי במשך שנים רבות, מכיוון שעליהן לצמצם שעות עבודה כדי שיוכלו לתפקד גם כאימהות. מצב זה משעתק את חוסר השוויון בחברה לתוך מערכת החינוך ומשפיע רבות על התלמידים.

ישנן כמה דרכים להתמודדות עם הטיות מגדריות במערכת החינוך.

למורים ולדרך ההוראה שלהם יש השפעה רבה על התלמידים. לבנים ולבנות יש נטייה להתארגן בקבוצות על פי מין. על המורים יש לנסות ליצור קבוצות מעורבות של בנים ובנות. יצירת הפרדה בין בנים לבנות מעבירה מסר שיש הבדל בין שתי הקבוצות.

היחידה לשוויון בין המינים בחינוך פועלת על-פי עקרונות הפדגוגיה הפמיניסטית, שמשמעותה טיפוח כל אחד ואחת, דאגה ואכפתיות לכל התלמידות והתלמידים. בזכותה בבתי-הספר נערכות פעילויות ממוקדות מגדר - ימי עיון, הרצאות, שבוע מגדר, אירועים לרגל יום האישה הבין-לאומי ויום מניעת אלימות כלפי נשים.

לסיכום, ניתן לראות כי אפליה מגדרית במערכת החינוך בישראל היא נושא נפוץ ומדובר בעל ויכוח מתמשך בין התלמידים למוסד. אפליה מגדרית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים ולפגוע בתלמידים ובתפיסותיהם עבור מגדר ומיניות.