מראה מראה שעל הקיר, מי הכי שלמה עם עצמה בכל העיר?
עודכן: 11 ביולי 2021
נושא דימוי הגוף לא יורד מהכותרות לעולם. כתבות רבות נכתבו סביבו וקיימת בשנת 2021 תחושה של התקדמות והפנמה של המסרים שמעודדים אותנו לאהוב את עצמנו ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו, אבל האם זה באמת מה שקורה בפועל? האם יש לנו סיכוי לקבל את עצמנו בעולם של דור הסלפי והפילטרים המחמיאים באינסטגרם? ומה אנחנו יכולות לעשות למען עצמנו במרחב הוירטואלי שיועיל לנו?
כשהייתי קטנה לימדו אותי לאהוב את עצמי. לא משנה מהו צבע השיער שלי, צבע העיניים או מה שאני לובשת - אני צריכה לאהוב את עצמי ולפתח דימוי עצמי חיובי וביטחון עצמי גבוה. אבל כשאני הייתי בגיל ההתבגרות לא היו רשתות חברתיות ולא היה עיסוק, יש שיגידו אובססיבי, במראה החיצוני ובתיעוד עצמי נון סטופ.
אין ספק שכל אחת רוצה לאהוב את עצמה ולהרגיש שלמה עם הגוף שלה ושזה יבוא לידי ביטוי גם באופן שבו כל אחת מציגה את עצמה במציאות וגם בחיים הוירטואליים, אבל האם זה באמת קורה בפועל במציאות היומיומית שלנו? האם מתקיימת בכלל שיחה עם חברה טובה שלא קשורה לנושא המשקל או הנראות החיצונית שלנו? למה כשאומרים למישהי שהיא רזתה זאת נחשבת עדיין למחמאה בחברה שלנו? ומה התרומה של עולם התקשורת והרשתות החברתיות לתפיסה שלנו את נושא דימוי הגוף?
היום, חלק גדול מהזמן שלנו אנחנו מקדישים לרשתות החברתיות. אנחנו לומדים דברים חדשים דרכן, עוקבים אחרי חייהם של אחרים וגם סתם מעבירים "זמן מת" בהפסקה או כשמחכים למשהו. אבל הרשתות החברתיות הן גם גורם מאוד מרכזי בחיים של אנשים ואף משפיעות בצורה מאוד חזקה על כל נושא דימויי הגוף. במאמרו של פרופסור אייל ונקלר (YNET, 17.9.2020) "דור הסלפי ודימוי גוף בנערות: מתי זה עלול להיות מסוכן" הוא מספר כי יש יותר ויותר דיווחים שמגיעים מרופאים ומנתחים פלסטיים בארץ ובעולם על נערות מתבגרות ונשים צעירות בגילאי ה-20 פלוס שמבקשות לערוך שינויים קוסמטיים ופלסטיים במראה הפנים והגוף שלהן. זוהי תופעה חדשה שלא הייתה בעבר. מרבית הביקושים הן לשינויים כמו מילויי שפתיים, ניתוחי אף או פיסול אף ואפילו הצמדת אוזניים. ונקלר מסביר זאת עקב הסיטואציה שבה אנחנו מתעדים את עצמנו בתמונות ללא הפסקה וכל הזמן בעיסוק סביב המראה שלנו. הבעיה היא שמרבית הפעמים ניתוחים אלו הן כתוצאה מטרנדים שונים והדרישה של הנערות לעשות אותן היא לפני תום ההתבגרות הפיזיולוגית שלהן וללא הבנה של ההשלכות של הניתוחים לאחר מכן ויש כאן בעייתיות אפילו ברמה הרפואית והבריאותית.
בכתבתה של יעל אודם בN12 "להיראות בדיוק כמו באינסטגרם" (10.12.2020) מתראיינת צעירה בת 21 שעברה עד לאותו הרגע 4 טיפולי מילויי שפתיים בשביל להידמות לתמונות שהיא עושה באינסטגרם באמצעות הפילטרים. כשנשאלה מה חשוב יותר- התמונות או החיים עצמה, היא ענתה "החיים עצמם. אבל כשאת עושה את הפילטר הכל מושלם. ואת רוצה להיראות, להשוות את החיים לתמונה".
האם זוהי המציאות החדשה שלנו - התמכרות לטיפולים קוסמטיים וניתוחים? על פי הדס לוי, מדריכת הורים שהתראיינה לכתבה, נערות צעירות אינן מרוצות מעצמן וזה טוב שהן לא מרוצות כי זהו חלק מתהליך ההתבגרות וההורים לא צריכים להיבהל. הבעיה היא שהיום חוסר שביעות הרצון דורש שינוי מיידי מבחינת הנערות והצעירות וזה מוביל לתופעת התמכרות לטיפולים וניתוחים.
רגע, אבל מה עם כל המסרים המעודדים של אהבה עצמית והעצמה? האם הם קיימים או נדחקו הצידה לטובת אור הזרקורים של הפילטרים באינסטגרם והמרדף הבלתי פוסק לשנות את עצמנו ואת המראה שלנו? אז למרות שמצד אחד תפיסת דימוי הגוף של נערות מתבגרות וצעירות בגיל העשרים אכן מושפע מהרשתות החברתיות והפילטרים, קיימים היום קולות לא מעטים שמעודדים לקבל את עצמנו כמו שאנחנו ונותנים גם נקודת מבט שונה ממודל היופי שהורגלנו אליו. פרסומת לבגדי ים של רשת H&M הבינלאומית חורכת את המסכים בשבועות האחרונים ושם מככבת דוגמנית מלאה יותר מהדוגמניות שהתרגלנו אליהן, והיא אפילו לובשת ביקיני. בכתבתה של אור ברנד-פורמר ("מקור ראשון", 15.3.2021) "שינוי מודל היופי" מתוארת תנועה body positivity שהספיקה לצבור תאוצה בארה"ב ומדברת לא רק על איך שאנחנו תופסות את הגוף שלנו, אלא גם איך אנחנו מתנהגות אליו. יותר ויותר מובילות דעת קהל ומשפיעניות ברשת בוחרות להתייחס לנושא הזה, בין אם בפוסטים ותמונות ללא פילטרים וריטושים, ובין בסדרת סטוריז אותנטיים, ללא איפור מסיבי או צוות ביוטי, אל מיליוני העוקבות ברחבי העולם.
אז מה אפשר לעשות בשביל להשתדל לקבל את עצמנו ולאהוב אותנו בדיוק כפי שאנחנו?
אפשר לבחור במודע לעקוב ברשתות החברתיות אחרי חשבונות אינסטגרם שעוסקים בדימוי גוף חיובי שייתנו לנו נקודות מבט מגוונות על הנושא. חשבונות כמו של הדוגמנית לשעבר מעיין קרת שכיום מרצה ומעבירה סדנאות ואפילו הקימה את קבוצת "הפורום המקצועי לדימוי גוף חיובי בישראל" או חשבון האינסטגרם של מיטל שפירו המאיירת והכותבת, חשבון שנוגע במגוון נושאים כמו דימוי גוף ופמיניזם, שלא מציע פתרונות קסם אלא מציג ומעלה נושאים שנוגעים לנו.
בנוסף, כדאי לספר ולדבר על נושא דימוי הגוף בסביבה הקרובה שלנו - לשתף את התוכן שנחשפנו אליו, לעורר שיח ודיונים, לפרגן לפרסומות או חשבונות ברשתות החברתיות שמעצימים ונותנים במה למודלי יופי שונים.
היום כשיש כל כך הרבה תכנים בעולם הוירטואלי, זה בכוחנו להחליט לאיזה תוכן נבחר להיחשף, וזהו חלק מהתהליך והמסע לעבר אהבה עצמית ובניית דימוי גוף חיובי.
תגובות