ב-11 בפברואר 2007 התגייסה נופר לצה"ל, עברה קורס רכזות כוח אדם ושובצה כמש"קית שלישות ביחידת "עוקץ".

 

 

לאחר כמה חודשים הומלצה לקורס קציני שלישים גדודיים בבה"ד (בסיס הדרכה) 11. באפריל 2008 סיימה בהצלחה את השלב הזרועי בקורס קצינים מגמת "מעוז", וביוני הוסמכה לקצונה.

 

 

בסיום קורס הקצינים שובצה נופר כשלישת מפקדת חטיבה 460 בחיל השריון בבסיס "שיזפון", שם ביצעה את תפקידה בהצטיינות.

 

היא חזרה לבית הספר למקצועות משאבי האנוש, ובדצמבר 2009 סיימה קורס שלישים גדודיים.

 

גם בתפקידיה – שלישת מִפקדת חטיבה בגדוד 52 בחטיבת השריון ועוזרת קצין שלישות בחטיבה 401, העריכו מפקדיה את איכויותיה וצפו לה עתיד מזהיר. נופר גילתה חריצות, דבקות במטרה ושאפה לטוב ביותר.

 

 

נופר אהבה את תפקידה, את האנשים עימם עבדה ובאי הלשכה, תמכה בחייליה והעצימה אותם, נהגה בהם בחום, אהבה וכבוד .

 

 

ביום העצמאות ה-61 הוענקה לה תעודת הצטיינות מאלוף-משנה גיא בר-לב, מפקד חטיבת "בני אור", וכך נכתב בה: "על השקעתך, מסירותך ותרומתך הרבה במילוי תפקידך בחטיבה 460".

 

 

ביום העצמאות ה-62 קיבלה תעודת הצטיינות "בהערכה על פועלך והישגיך בתפקיד" מתת-אלוף משה אלוש, קצין שלישות ראשי.

 

 

לאור היכולות הגבוהות והמקצועיות שהפגינה, נבחרה לתפקיד ראש לשכת (רל"ש) קצין השלישות הראשי תת-אלוף אריה דהן כקצינה בקבע.

 

30 יום מאז פטירתה, אמר תת אלוף אריה דהן, מפקדה של נופר את המילים הבאות: 

 

 

 " לא כאדם זר לכאבכם אני ניצב כאן, אלא כקצין ומפקד שאיבד את היקרה

שבפקודיי – זו שהייתה לי כבת.

אני זוכר אותה, מעלה בדמיוני את זיו פניה, את חיוכה הרחב והצחוק המתגלגל. זוכר ומתגעגע. "

 

 

ביום הלוויתה של נופר , חיילה של נופר,עמית קרני, הספיד אותה . ובמילותיו האחרונות למפקדתו אמר:

 

 

 

"מזה כשנה וחצי היית לי כמפקדת וקודם דמות ומודל לחיקוי משולב

 

באמא דואגת, מבינה, אכפתית, מפרגנת ומעריכה.

 

ידעת מכל אחד בלשכה להוציא את המיטב וממני במיוחד.

 

אני יכול לומר שבזכותך אני אדם מוכשר יותר ושהשירות שלי קיבל משמעות ואתגר הודות לך."