לאחר טקס יום הזיכרון שהתקיים בביה"ס מנחם בגין בעירנו, נסענו לפגוש את ארוסה של נופר, שי סוויסה , בבית הוריה של נופר. בחדרה של נופר סיפר לנו שי על הקשר הלבבי והאוהב שהיה לו עם נופר.

 

 

בעודינו מתרשמות מאופי חדרה של נופר שהפך להיות חדר הנצחה אישי ואינטימי, שאלנו את שי כמה שאלות על אישיותה של נופר,  על אופיה  ועל מערכת היחסים האוהבת שהייתה להם.

 

 

הוא סיפר לנו כי הם הכירו בתרגיל צבאי ברמת הגולן . "היא הייתה שלישת גדוד 52 שריון, אני הייתי מ"פ בגבעתי. באחד התדריכים פשוט פגשתי אותה, היא הייתה צריכה ממני רשימת שמות של כל החיילים, עשיתי לה קצת צרות, לא הבאתי לה את זה בזמן, היא התעצבנה עליי קצת.. ככה התגלגלו העניינים, התחלנו להסתכל אחד על השניה, התכתבנו ולאחר מכן כבר נפגשנו והתחלנו לצאת".

 

 

נופר ושי ניהלו מערכת יחסים ארוכה במשך שלוש שנים, במהלכה הם התארסו ותיכננו להקים משפחה. חלום זה נגדע בעקבות פטירתה הפתאומית של נופר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאחר מכן שי המשיך לספר על שגרת היומיום שלהם ביחד: "תמיד חשבנו אחד על השנייה, אם זה הדבר הכי טוב שקורה לנו ישר לספר לשני , תמיד אהבנו לפנק האחד את השנייה , הייתה בינינו הערכה מאוד גדולה, הערצה גדולה והרבה אהבה".

 

 

לבסוף שאלנו את שי שאלות על דרכי ההתמודדות שלו עם האובדן הטרגי: "היא מתעררת איתי כל בוקר והולכת לישון איתי כל לילה, תמיד בזכרונות היא הראשונה שעולה לי,אני תמיד רואה אותה מחייכת ומדברת".

 

 

ניכר היה שלשי לא היה קל להתראיין, קצב דיבורו והבעת פניו הסגירו את הכאב העצור בליבו ואת הגעגועים לנופר אהובת נפשו.